בניגוד לשאר עבירות התעבורה “הרגילות” בעבירה של נהיגה בזמן פסילה יש בכדי להטיל צל אחר וזאת בשל הזלזול בהחלטות שיפוטיות שמתלוות אליה.
הווה אומר, אדם נשפט ונגזר דינו לפסילה – בוחר, במודע, להפר את אותה הוראה שיפוטית ובהתנהגותו זו מראה שלשלטון החוק אין מורא עליו.
מכאן שבתי המשפט נוטים לגזור עונשים כבדים על אלו שדרסו ברגל גסה את החלטותיהם הקודמות ולכן חובה לפנות לקבל ייצוג משפטי מעורך דין לתעבורה.
הוכחת מודעות לעבירה:
חומרה נוספת שקיימת בעבירה ייחודית זו ולא בעבירות תעבורתיות אחרות, הינו יסוד נפשי מיוחד שעל המדינה להוכיח, כחלק מיסודות העבירה, לצורך הרשעה. היסוד הנפשי שהוכחתו נדרשת הינו מודעות לפסילה. כך למשל אדם שנשפט בהעדרו בבית המשפט ולא ידע אודות כך – לא יתפס כמי שנהג בזמן פסילה במודעות ולכן למרות שעבר מבחינה עובדתית את העבירה לא יהיה ניתן להרשיעו בשל היעדר מודעות לפסילה.
אשמח לעמוד לשירותכם – מלאו פרטים ואחזור אליכם בהקדם:
מתחם ענישה – מהו העונש המקובל לעבירה של נהיגה בפסילה:
נוכח החומרה הרבה שמייחסים לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נוהגים בתי המשפט להשית עונשי מאסר בפועל על המורשעים בעבירות מסוג זה.
לצד מגמה מחמירה זו, חשוב לזכור כי מלאכת הענישה היא לעולם אינדיבידואלית ולא קיימת “חליפה עונשית אחת” שמותאמת לכלל הנאשמים. מאז כניסתו של תיקון 113 לחוק העונשין במשפטנו נקבע, בחוק, כי לכל עבירה יהיה מתחם עונשי כולל ובתוך המתחם העונשי ימוקם עונשו של הפרט לפי נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (כמו: עבר פלילי, לקיחת אחריות, גיל וכיו”ב). המתחם העונשי בעבירות של נהיגה בזמן פסילה מתחיל מחצי שנת פסילת רישיון נהיגה בפועל לצד מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס ומגיע עד לכדי עונש מאסר בפועל של שלוש שנים ופסילת רישיון נהיגה לשנים ארוכות.
במקרים רבים ניתן לסיים את ההליך בענישה מקלה ללא מאסר או עבודות שירות אך כאמור לשם כך יש להכיר את הפסיקה בנושא, נסיבות המעשה והעושה ולהציג את הטיעונים הנדרשים להקלה בענישה מתחת למתחם הענישה.
עבירת הנהיגה בזמן פסילה מוסדרת בפקודת התעבורה [נוסח חדש] בסעיף 67. קריאת סעיף החוק מלמדת, כי אין הבדל, מבחינה ענישתית, מי הגוף שהטיל את הפסילה. למעשה ישנם שלושה גופים שיכולים לפסול אדם מלנהוג:
- בית המשפט – החלטה שיפוטית
- משרד הרישוי – הפרת פסילה לפי שיטת הניקוד.
- קצין משטרה – פסילה מנהלית.
באופן טבעי עולה התחושה שהפרת הוראה שיפוטית “קלאסית” של בית המשפט היא החמורה מבין השלושה אך, כאמור, החוק לא מבחין בין שלושת הגופים.
מובן מאליו, כי עבירה זו יוצרת סיכון מובנה וזאת בשים לב להיעדר כיסוי ביטוחי על מי שנוהג בהיותו פסול ובכך מסכן את הנפגעים הפוטנציאליים שלא יוכלו לדרוש את ניזקיהם מהנהג הפוגע.
מניסיוני רב השנים אני יכולה לומר, כי לא כל נהיגה בזמן פסילה תגרור אחריה עונש מאסר בפועל ולעיתים גם ניתן להגיע לתוצאה של זיכוי מהעבירה וענישה שיקומית שאף תסתיים בפסילה קצרה בלבד.
חובת הפקדת רישיון או חלף רישיון:
חשוב מאד לשים לב, למועדי הפסילות ולסיומו של עיכוב ביצוע העונש ככל וניתן כזה.
לאחרונה אני נתקלת בלקוחות שמגיעים למשרדי עם כתבי אישום של נהיגה במזמן פסילה כאשר בפיהם הסיפור הבא: “היה לי משפט, השופט הורה לי להפקיד את רישיון נהיגתי עד למועד X לא היה לי רישיון נהיגה כי הוא אבד ולכן סברתי שהפסילה החלה להימנות וכבר הסתיימה“.
מצבים שכאלו קורים לא מעט לנהגים נורמטיים והם מוצאים עצמם בסיטואציה בה גם נתפסו נוהגים בזמן פסילה וגם הפסילה המקורית שהוטלה עליהם לא נספרה. לכן, בהינתן מצב ולאדם אין רישיון נהיגה להפקיד בבית המשפט (או בכל גוף אחר לצורך העניין) עליו להפקיד תצהיר חלף הפקדת רישיון נהיגה ובו לצהיר, כי אין ברשותו רישיון להפקדה. רק במצב כגון דא ייחשב כמי שהפקיד רישיונו כדת וכדין.
ייצוג משפטי חובה!!!
אם נתפסתם, חלילה, נוהגים בזמן פסילה, תפנו לעו”ד שלו הבנה וניסיון בתחום. זה לא הזמן להיות גיבורים וליהאבק לבד במערכה משפטית מורכבת ורגישה.
עורכת הדין סבטלנה ברומברג טיפלה בעשרות מקרים של נהיגה בזמן פסילה ומכירה את המשמעויות המשפטיות והדרכים לטיפול בכתבי אישום מסוג זה עד לכדי ביטול או הסדר עונשי מקל ביותר בהתאם לנסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם/הלקוח.
