כאשר עסקינן בתאונות דרכים ישנה חלוקה בין שני גופי תביעה שונים:
- התביעה המשטרתית
- פרקליטות
התביעה המשטרתית מטפלת ברוב תיקי התעבורה בבתי המשפט לרבות תאונות דרכים ואילו הפרקליטות מטפלת בתיקי התאונות הקשים יותר כגון גרימת מוות ברשלנות והפקרה.
בדרך כלל בתיקי תאונות דרכים יש משקל מכריע לחוות דעתו של בוחן תאונות הדרכים המשטרתי.
הבוחן אשר מגיע לשטח ומשחזר את מנגנון התאונה ולבסוף קובע האם מדובר בתאונה נמנעת או בלתי נמנעת (שאז אין מקום כלל להגיש כתב אישום).
באופן טבעי, ככל שתוצאות התאונה קשות יותר כך העונש יטה להיות חמור יותר ומתחם העונש הנוהג בעבירות של גרם תאונת דרכים יכול לנוע מפסילה על תנאי וקנס כספי ועד להשתת עונשי מאסר ארוכים ופסילת רישיון נהיגה למשך שנים רבות.כיום המגמה בפסיקות בתי המשפט השונים הינה הטלת מאסרים בפועל על נאשמים שהורשעו בגרימת תאונת דרכים שתוצאותיה בפגיעות גוף קשות כמו קטיעות גפיים, נכויות שונות ועוד.
כמובן שבתיקי גרם מוות ברשלנות הרשעה גוררת אחריה, כמעט תמיד, עונש מאסר בפועל למשך שמונה חודשים לפחות לצד עונשים נלווים.
אין זה אומר שישנו קשר ישיר בין התוצאה לבין אחריות הנהג המעורב. כך למשל תאונה שהסתיימה בתוצאה קטלנית לא בהכרח תביא להגשת כתב אישום ואם הוגש כתב אישום- אין זה אומר שהתיק יסתיים בהרשעה. הכל תלוי נסיבות משתנות וגורמים נוספים.
הייתם מעורבים בתאונת דרכים?
אשמח לעמוד לשירותכם – מלאו פרטים ואחזור אליכם בהקדם:
ייעוץ משפטי לפני חקירה:
נהג מעורב בתאונת דרכים יכול להיחקר במקום האירוע ו/או בבית החולים ו/או להיות מוזמן לחקירה ביחידת הבוחנים של משטרת ישראל, זכותכם לבקש להיוועץ בעורך דין פרטי מטעמכם בטרם מסירת גרסה, גם אם אתם סבורים שאינכם אחראים לקרות התאונה עדיין מומלץ לקבל מבט מקצועי על קרות התאונה ועל דרך ואופן הצגת העובדות. יש לכם הזדמנות אחת להציג את התמונה העובדתית הנכונה, גשו להיוועץ.
סמכות המשטרה לפסילה מנהלית בעבירות גרם תאונת דרכים:
בכל תאונת דרכים שבה נפגע אדם (גם אם לא פגיעה שגרמה לחבלה של ממש), קמה סמכות לקצין המשטרה לפסול את החשוד (חשוד ולא נאשם שכן, טרם הוגש כתב אישום לבית המשפט), לתקופה בת 60 ימים.
החלטה בדבר הפסילה המנהלית תעשה רק לאחר זימון הנהג המעורב לשימוע בפני הקצין בתחנת המשטרה. החלטת הקצין הינה החלטה מנהלית ותכליתה לא להעניש אלא "לצנן" את הנהג שהיה מעורב זה מקרוב באירוע תאונתי. ככל וקצין המשטרה הגיע למסקנה שיש לפסול את אותו נהג בשל מסוכנותו לנהיגה, ניתן להשיג על החלטתו באמצעות הגשת בקשה "לביטול פסילה מנהלית" לבית המשפט המוסמך שבתחום סמכותו אירעה התאונה.
סמכות זו של קצין המשטרה הינה סמכות ייחודית ביותר שכן אנו מדברים במי שטרם הוגש כנגדו כתב אישום והסנקציה שהקצין מפעיל כנגדו עלולה לפגוע בו בצורה קשה, כמו לדוגמא איבוד מקום עבודה. סמכות זו, של קצין המשטרה, מעוגנת בסעיף 47 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].
בתאונות דרכים שהביאו לקיפוח חיים, לקצין המשטרה אין כלל שיקול דעת והוא יורה על פסילת הרישיון לתקופה בת 90 ימים – אך גם על החלטה זו ניתן לערער בפני בית המשפט לתעבורה.
חשוב לזכור, כי הבוחן המשטרתי אמנם מהווה סמכות מקצועית שאמונה על בדיקת זירת תאונת הדרכים והוא זה שעורך את חוות הדעת, אך מי שמקבל את ההחלטה האם להגיש כתב אישום אם לאו הינה התביעה ומסקנות הבוחן המשטרתי אינן מחייבות אותה (כפי שאף המלצת משטרה אינה מחייבת את התביעה הכללית).
ייצוג משפטי:
עורכת דין סבטלנה ברומברג מכירה את עולם תאונות הדרכים על בוריו וניסיונה בשטח, באולמות בתי המשפט השונים, הינו רב ובאמתחתה עשרות תיקי תאונות דרכים שבהם טיפלה – החל מתאונות "נזק בלבד" וכלה בתיקי תאונות דרכים קטלניות.
משרדנו אינו חוסך באמצעים וכאשר התיק הינו מורכב ורגיש אנו עושים שימוש באחד מבוחני התנועה המנוסים שעובדים בשיתוף עם משרדנו לצורך הגשת חוות דעת מומחה נגדית.